עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

לחיות

18/02/2017 16:52
רות.
שירה, שירים, רגשות, פחד, כאב
בְּגֵיא צַלְמָוֶת
אֲנִי פּוֹסַעַת לְאַט
וְאֵין אִישׁ עִמָּדִי
גַּם לֹא כֹּחַ עֶלְיוֹן
גַּם לֹא הַיָּרֵחַ שֶׁכָּבָה,
הָאוֹר הָאַחֲרוֹן שֶׁהֵאִיר לִי
מִן הַשְּׁחָקִים הָאֲרוּרִים

וָאֳנִי מְאַמֶּצֶת עֵינָי הַכּוֹשְׁלוֹת
וּמְכַוֶּצֶת אֶגְרוֹפָי הָרוֹפְפִים
שֶׁלֹּא לְהִתָּקֵל בְּאֶבֶן
שֶׁלֹּא לְהִלָּקַח בִּידֵי הַשֵּׁדִים
בְּרַכֶּבֶת  יְשִׁירָהּ אֵל הַשְּׁאוֹל

עָל בְּשָׂרִי הֶחָרוּךְ
לָמַדְתִּי לִשְׂרֹד
אוּלַי נִשְׂגַּב מִבִּינָתִי
לַדַּעַת אֵיךְ 
לִחְיוֹת

The darkIM ALהדסZippersאנהMr.Nobody
Zippers
20/02/2017 18:33
וואו. פשוט... ואוו. הייתי מחפשת משהו אינטיליגנטי להגיד, אבל אין לי ממש עוד משהו חכם אחרי הפוסט הזה. ללא מילים. כל שאר הבלוג משאיר את הקורא במצב דומה.
תודה.
-שי
רות.
20/02/2017 22:34
תודה רבה על החיזוק, מחמם את הלב ❤
שיק
21/02/2017 08:45
הניגוד בין הכותרת לשיר - מטלטל.
מעלה בין קולות של אלו שהיו שם...
כואב.
רות.
21/02/2017 12:37
מדהים בעיניי שבשירה קורא יכול לתת משמעות ופירוש משלו, כתבתי מתוך כאב אישי ובכל זאת לא במודע, נוצרה גם קונוטציה אוניברסלית. מבינה את הטלטלה והכאב כי מדובר בראיית החיים וחוויתם כהישרדות ולא כחיים, במלוא מובן המילה.
אנה
24/02/2017 20:00
אין מילים. כמה עומק, שלא צריך מילים אפילו.
רות.
24/02/2017 21:47
המון תודה :)
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: