עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
אני רות, בת 21, מהמרכז. הבלוג נוצר במטרה לשתף, לקבל ביקורות בונות, לקרוא כותבים אחרים, לפרוק ולשבור את המגירה.

ruthichilov@gmail.com
חברים
RayIM ALאנהORFRIDMANשיפוצניקיתsemegne
פמיניסטיתיהלוםמירב אוחנהSurvivesדניאלהThe dark
koralYN71RainsunshineAssi Berman DayanBlacKEyes
Fairy HorsemayyanlevZippersמאור ג'יגלבהולריהMandy
LuciferOne body~ShouSha~Lili.lucyפמניסטית עם חוש הומור
cosmicBFFThe Cheshire CatAliceThoughts Lead To Actionsits just me .i don't care
tearsדוןCRYstalהדסנאיה
ארכיון
פוסטים אחרונים
שירים אחרונים
כוחות על
17/04/2017 23:13
רות.
מחשבות, אני
אני אלופת הדיכוי, מטביעה רצונות פנימיים, תשוקות ומשאות נפש, עד שהם שוקעים אל תוך נבכי התת מודע, מטושטשים כמו על חומר הרדמה ומתפרצים ברגעי ייאוש, לפעמים בהסוואת תסכול, לפעמים צפים מן התחתית כמו שהם.

אני אלופת ההישרדות, מתאימה את עצמי כמו זיקית לנסיבות, רובוט מתוכנת, מכונה משומנת היטב, מספקת צרכים חומריים, מתקתקת סידורים, אחראית, לפעמים חושבת בטעות שיש לי כוחות על, להספיק הכול ולפתור הכול במחיר של ויתור עצמי, מבלי להתרסק באפיסת כוחות על - הקרקע.

אני אלופת הקלישאות, נדבקת בחיידק התאהבות מטופש ומשהו בי מתחיל לפרוח. חושבת בטעות שנמצאה תרופה, בריחה מוצלחת מהמקום הנורא שנקרא הראש שלי, בריחה חמה ונעימה שתפשיר את הלב הקפוא, תאחה את הפצעים, תגרום לי להפסיק לשוטט כמו זומבי בעולם - אבל לא. לשם מה נועדו קלישאות אם לא בשביל להתפוצץ בפרצוף?

אני רק בת אדם, תלויה בין שמיים וארץ, משתוקקת לברוח, למלא את החלל הריק, אני רק בת אדם שרוצה להישבר, להרשות לעצמי להיות גם חלשה, להפסיק להשקיע כוחות בדברים הלא נכונים ולהתחיל לחיות באמת. 
3 תגובות
פרפרים
26/02/2017 00:30
רות.
שירה, שירים, רגשות
עַל חַבְלֵי הַכְּבִיסָה
שֶׁבַּמִּרְפֶּסֶת
תְּלוּיִים הַפַּרְפָּרִים
שֶׁהָיוּ לִי בַּבֶּטֶן.

הָרוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת
לוֹעֶגֶת לִי
מְנִיפָה קַלּוֹת אֵת כְּנַפֵיהֶם
הַצִּבְעוֹנִיּוֹת,
כְּאִילּוּ עוֹד הָיִיתָה בָּהֶם
רוּחַ חַיִּים.

הֵם בּוֹהִים בִּי,
גְּוִיּוֹת קְטַנּוֹת
שֶׁל רֶגֶשׁ
וַאֲנִי מַבִּיטָה בָּהֶם 
בְּאֲדִישׁוּת
שֶׁמַּסְוָה כְּאֵב
וְאוֹסֶפֶת בְּגִּיגִית,
שֶׁיִּהְיֶה מָקוֹם 
לַכְּבִיסָה הַבָּאָה.

13 תגובות
לחיות
18/02/2017 16:52
רות.
שירה, שירים, רגשות, פחד, כאב
בְּגֵיא צַלְמָוֶת
אֲנִי פּוֹסַעַת לְאַט
וְאֵין אִישׁ עִמָּדִי
גַּם לֹא כֹּחַ עֶלְיוֹן
גַּם לֹא הַיָּרֵחַ שֶׁכָּבָה,
הָאוֹר הָאַחֲרוֹן שֶׁהֵאִיר לִי
מִן הַשְּׁחָקִים הָאֲרוּרִים

וָאֳנִי מְאַמֶּצֶת עֵינָי הַכּוֹשְׁלוֹת
וּמְכַוֶּצֶת אֶגְרוֹפָי הָרוֹפְפִים
שֶׁלֹּא לְהִתָּקֵל בְּאֶבֶן
שֶׁלֹּא לְהִלָּקַח בִּידֵי הַשֵּׁדִים
בְּרַכֶּבֶת  יְשִׁירָהּ אֵל הַשְּׁאוֹל

עָל בְּשָׂרִי הֶחָרוּךְ
לָמַדְתִּי לִשְׂרֹד
אוּלַי נִשְׂגַּב מִבִּינָתִי
לַדַּעַת אֵיךְ 
לִחְיוֹת

6 תגובות
« הקודם 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 הבא »